Psa'him
Daf 47b
מִכְוַת אֵ֑שׁ. יָכוֹל מוֹרֶרֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְֽהָֽיְתָ֞ה מִחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה. [אִם מִחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה] 47b יְכוֹל עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה צַלֱּקֵת. תַּלְמוּד לוֹמַר מִכְוַת אֵ֑שׁ. הָא כֵיצַד. חָֽיְתָה לֹא חָֽיְתָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּן צָרֶ֥בֶת הַמִּכְוָה֭ הִיא. עַד שֶׁתִּקְרוּם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם. וָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. תַּמָּן צְלִי אֵ֣שׁ. כִּ֣י אִם צְלִי אֵ֔שׁ. שִׁנָּה עָלָיו הַכָּתוּב לְעִיכּוּב. בְּרַם הָכָא וְֽהָֽיְתָ֞ה מִחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה. מִכָּל מָקוֹם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַּמָא. תַּמָּן חוּקָּה תוֹרָה מְעַכֵּב. הָכָא מָה אִית לָךְ.
Traduction
Comme il est écrit (Lv 13, 24): dont la peau a une brûlure par le feu, on aurait pu supposer, comme signe d’impureté, le cas où cette brûlure est imparfaitement guérie (238)''Torath Cohanim, section Tazria ', ch. 7; Sifri sur Lv n° 7.''; c’est pourquoi il est écrit (ibid.): et s’il arrive ensuite que la trace de la brûlure (guérie); ce n’est pas à dire qu’une forte croûte soit exigible (en signe de guérison parfaite), puisqu’il est question auparavant de ''brûlure par le feu'', mais d’une guérison partielle. De même, lorsqu’il est question peu après (ibid. 28) de cicatrice de brûlure''que le cohen déclarera pur), il s’agit de la formation d’une peau aussi mince qu’une pelure d’oignon. Or, dans cet enseignement, on nomme aussi brûlure même ce qui n’est pas brûlé par le feu comme le contact de la chaux vive, ou de la poix en fusion; comment donc se fait-il que, pour l’agneau pascal, on exige le concours direct du feu seul? -C’est que, répond R. Eléazar, pour ce dernier on a répété deux fois l’expression ''rôti au feu'', afin d’indiquer que cette condition est absolue; tandis que, pour la plaie, on se sert indifféremment du mot ''brûlure'', parce qu’elle est considérée comme telle sans souci du mode de formation. R. Samuel b. Abdima répond ainsi (239)B., Menahot 19a.: pour ''agneau pascal, la Bible emploie les expressions règle et loi (Ex 12, 40 & 49), afin d’indiquer d’avoir à suivre strictement les prescriptions de ce chapitre; tandis qu’au sujet des plaies, il n’y a pas les mêmes termes.
Pnei Moshe non traduit
מכות אש. כתיב גבי נגע או בשר כי יהיה בעורו מכות אש יכול וכו' ברייתא היא בת''כ ודריש יכול מוררת או מורדת כלומר שנתרפא ולא נתרפא יפה וזה נקרא בשחין ובמכוה מורדין יכול שאף זה סימן טומאה:
תלמוד לומר והיתה מחית המכוה. בהרת לבנה וגו' עד שנולד בה סימן טומאה:
אם מחית המכוה יכול עד שתעשה צלקת. ובת''כ גריס יכול משתעשה צלקת. צלקת היא קרום חזק שנתרפא ממש וכלומר אם אתה דורש מחית המכוה שיהא בה סימן טומאה יכול משתעשה צלקת דוקא אז היא מטמאה בסימן טומאה אשר יולד בה דלשון מחית משמע משחייתה לגמרי:
תלמוד לומר מכות אש. הכתוב קורא אותה עדיין מכות אש משמע שלא נתרפאה לגמרי הא כיצד חיתה ולא חיתה נתרפאה מקצת ולא נתרפאה ממש וכן הוא אומר למטה בפרשה וטהרו הכהן כי צרבת המכוה היא וזהו עד שתקרום כקליפת השום בלבד ונקרא צרבת גבי שחין וגבי מכוה וכל זמן שלא נולד בה סימן טומאה כדכתיב טהור הוא. ועיקר דרשת הברייתא השמיענו שמכאן למדו לומר השחין והמכוה המורדין טהורין כדתנן בפ''ט דנגעים שמעינן מיהת מהאי ברייתא שכל זמן שלא נתרפאה ממש הכתוב קוראה מכות אש לפי שניכר רשומה שהיא מחמת האש והכי תנינן בהדיא בפ' הנזכר איזהו מכוה נכוה בגחלת או ברמץ כל שהוא מחמת האש זו היא מכוה אלמא אפי' נכוה ברמץ שהיא חם מחמת האש נקרא מכות אש:
והכא הוא אומר הכין. בתמיה. שאם נצלה בדבר שהוא רותח מחמת האש אינו קרוי צלי אש. והוה מצי למיפרך מהאי מתני' דנגעים דתני בהדיא כן אלא דניחא ליה להש''ס לאתויי מהאי ברייתא דדריש הכי מהכתוב:
אמר ר' אלעזר תמן. כלומר גבי פסח שאני דכתיב צלי אש תרי זימני ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש וכתיב אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כ''א צלי אש שנה עליו הכתוב לעכב צלי אש דוקא ולא צלי מחמת דבר אחר ואפי' אותו הדבר רותח מחמת האש הוא אבל הכא בנגעים כתיב והיתה מחית המכוה מכל מקום שהיא מכוה ואפי' בדבר הבא מחמת האש:
ר' שמואל. משני תמן גבי פסח כתיב חוקה זאת חוקת הפסח וכתיב בהאי פרשה תורה אחת וגו' וכ''מ שנאמר חקה תורה לעכב כל מאי דכתיב ביה אבל הכא בנגעים מה אית לך דלא כתיב בפרשת נגעי אדם לא חקה ולא תורה:
לֵית לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל צְלִי אֵ֣שׁ. [אִית לֵיהּ. פֶּסַח מִצְרַיִם צְלִי אֵ֣שׁ.] אֵין פֶּסַח הַדּוֹרוֹת צְלִי אֵ֣שׁ. אְמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא עֲבַד תּוֹלְדוֹת אֵשׁ כְּאֵשׁ. וְרַבָּנִין עָֽבְדִין תּוֹלְדוֹת אֵשׁ כְּאֵשׁ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל חָלוּק עַל חֲכָמִים וְעוֹשֶׂה הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ.
Traduction
– Est-ce que R. Gamliel (dont on raconte dans la Mishna qu’il a fait rôtir l’agneau pascal dans la poêle), n’admet pas que l’expression ''rôti au feu'' soit rigoureuse? D’après lui, ce n’est formel qu’à l’égard de l’agneau mangé le soir de la délivrance d’Egypte (lors de cet événement historique), non dans les générations qui se sont succédé depuis ce fait. R. Yossé b. R. Aboun (repoussant cette justification de l’avis de R. Gamliel) dit: selon lui, la provenance du feu (la chaleur même indirecte) équivaut au feu lui-même; selon les autres sages, il faut l’effet direct du feu. Ou bien on a voulu indiquer (par le récit de ce fait) que R. Gamliel conteste l’avis de ce sage, et l’on a rapporté un exemple à l’appui de son opinion.
Pnei Moshe non traduit
לית ליה לר''ג צלי אש. בתמיה וכי לא דריש הני תרי זימני צלי אש דכתיב ביה ואמאי התיר לצלותו באסכלא שהוא מחמת דבר אחר:
אית ליה וכו'. כלומר דודאי דריש להו אבל לא לעכב אלא דצריכי וה''ק קרא פסח מצרים צלי אש דווקא ואין פסח דורות צלי אש דוקא ודריש ליה מדכתיב בקרא קמא בלילה הזה צלי אש ש''מ דלא קפיד קרא על צלי אש דוקא אלא בלילה הזה והדר כתיב כ''א צלי אש ללמד על פסח דורות ואפי' אם נצלה מחמת תולדת האש כצלי אש הוא דלא קפיד בהאי קרא שלא יאכלו נא ובשל מבושל כ''א צלי ומחמת אש כאש הוא:
אמר ר' יוסי בר' בון. למה לך לאהדורי כולי האי אלא בהא גופיה פליגי:
ר''ג לא עביד וכו'. לפי גירסת הספרים בלשון תמיה מיתפרשא וכי לדידך אתה בא לומר דרבן גמליאל לא עביד תולדת אש כאש ורבנן עבדי בתמיה שאתה מהדר לתרץ הכתוב אליבא דרבן גמליאל דפסח מצרים צלי אש דוקא ואם כן לדידיה תולדת אש לאו כאש אלא שבפסח דורות ריבה הכתוב לתולדת אש כאש ואם כן רבנן דפליגי עליה סבירא ליה בעלמא תולדת אש כאש ושאני הכא דשנה הכתוב לעכב הא מנא לך אלא דטפי ניחא לן למימר דבהא פליגי דרבן גמליאל עביד תולדת אש כאש. ורבנן לא עבדי תולדת אש כאש:
ויש לפרש גי' זו גם כן בניחותא ר''ג בעלמא לא עביד תולדת אש כאש והכא סבירא ליה בפסח מצרים הוא דהקפיד הכתוב לצלי אש דוקא מדחלקן הכתיב וכתב כאן בלילה הזה ובפסח דורות ריבה הכתוב לתולדת אש כאש ורבנן בעלמא עבדין תולדת אש כאש והכא מדשנה הכתוב הוא דדרשי לעכב צלי אש דוקא והיותר נראה דהגי' מסורסת הוא כצ''ל ר''ג עביד תולדת אש כאש ורבנן לא עבדין תולדת אש כאש:
ר''ג חולק על חכמים ועושה הלכה כיוצא בו. בתמיה והיאך עשה מעשה להלכה נגד חכמים דפליגי עליה:
וכה''ג פריך בהאי ש''ס בריש ברכות ור''ג פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה והא ר''מ והא ר''ע והא ר' שמעון דפליגי על רבנן ואפ''ה לא עבדי עובדא כוותייהו כדקחשיב שם והתם משני שאני הכא שהיא לשינון א''נ שכבר עבר חצות ולא הי' יכולין לקיים דברי חכמים וכאן לא משני מידי:
אִילּוּ אָמַר לֹא תאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא נֶאֱמַר נָא. הָיִיתִי אוֹמַר. הִבְהֲבוּ וּצְלָייוֹ מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר נָא. אוֹ אִילּוּ אָמַר. (לֹא) [אַל תֹּאכְלוּ] מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא אָמַר וּבָשֵׁל. הָיִיתִי אוֹמַר. שְׁלָקוֹ וּצְלָייוֹ יְהֵא מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר וּבָשֵׁל. אוֹ אִילּוּ אָמַר. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא אָמַר מְבוּשָּׁל. הָיִיתִי אוֹמַר. בִּישְּׁלוֹ וּצְלָייוֹ יְהֵא מוּתָּר. הֲוֵי צָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר נָא. וְצָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר [בָּשֵׁל. וְצָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר] מְבוּשָּׁל.
Traduction
Chaque terme du verset biblique à ce sujet (ibid. 9) est nécessaire. S’il y avait: vous n’en mangerez pas autrement que rôti au feu, sans ajouter l’expression à demi-cuit, on aurait pu croire qu’il suffit de le roussir et de le rôtir ainsi complètement; voilà pourquoi il faut le terme ni à moitié. D’autre part, si après avoir dit: vous n’en mangerez pas autrement que rôti au feu, la Bible avait omis le terme ni cuit, on aurait pu croire qu’il est permis de le rôtir après l’avoir trempé (fait saisir) à l’eau bouillante; voilà pourquoi ce terme est indispensable. Si, enfin, après avoir parlé de rôti au feu, le verset n’avait pas employé (une seconde fois) le mot ''bouilli'' (à l’eau), on aurait pu croire qu’il est permis de le cuire un peu à l’eau avant de le rôtir; voilà pourquoi la Bible à dû supprimer aussi ce 3e et dernier terme.
Pnei Moshe non traduit
אילו אמר וכו'. לאזהרת הכתוב ככל הני דכתיב דריש לה הש''ס דכולהו צריכי דאילו לא נאמר אלא לא תאכלו ממנו כ''א צלי אש ולא נאמר אל תאכלו ממנו נא הייתי אומר היבהבו באור גם כן צלי אש הוא ומותר הוי צורך שיאמר אל תאכלו ממנו נא או וכו' ובשל למה לי' לאזהורי דהא כתיב כ''א לצלי אש אלא אילו לא נאמר ובשל הייתי אומר שלקו הרבה ואח''כ צלאו מותר ומבושל איצטריך לפי שהייתי אומר אם בישלו ולא שלקו הרבה ואח''כ צלאו מותר הוי וכו' דכולהו צריכי:
אָכַל כְּזַיִת נָא מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַייָב. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַייָב. אַל תֹּֽאכְל֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נָ֔א מִכָּל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא בְּבַל תֹּאכַל נָא. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל נָא.
Traduction
Si l’on a mangé l’équivalent d’une olive à moitié cuit le jour du 14 (avant l’heure légale du soir), on est coupable, selon les uns, d’infraction à ladite défense; selon d’autres, on n’est pas coupable. La première opinion est basée sur ce qu’il est dit: vous n’en mangerez pas à demi-cuit, en aucun cas; le second avis, au contraire, explique que lorsque c’est l’heure de le manger rôti (la nuit), la défense de le manger à demi cuit est applicable, non à d’autres moments.
Pnei Moshe non traduit
אכל לכזית נא מבעוד יום וכו'. פליגי ביה וכן בשבר עצם מבעוד יום וכלומר שלא בשעת אכילה ומר לטעמיה ומר לטעמיה:
שָׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַייָב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַייָב. וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ בֽוֹ כו' מִכָּל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ מִשּׁוּם וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ בֽוֹ׃ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא מִשּׁוּם וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ בֽוֹ׃.
Traduction
De même, si l’on a brisé un os de l’agneau pendant le jour, on est coupable selon les uns, on ne l’est pas selon d’autres. La première opinion est basée sur ce qu’il est dit (ib. 46): vous ne lui briserez pas d’os, en aucun cas; le second avis au contraire explique qu’à l’heure prescrite pour la consommation, le bris d’os est défendu, non à d’autres moments.
Psa'him
Daf 48a
משנה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּאִין בְּטוּמְאָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה. הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְטוּמְאָה נֶאֱכָל בְּטוּמְאָה שֶׁלֹּא בָא מִתְּחִילָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה׃
Traduction
Cinq objets différents (des sacrifices publics) peuvent être offerts à l’état impur (le devoir de les offrir l’emporte sur l’impureté), sans qu’il soit permis toutefois d’en manger. Ce sont: la première gerbe d’Omer (Lv 23, 15), les deux pains du Temple (à Pentecôte) et le pain de proposition, les sacrifices de paix publics, les boucs offerts le jour de la Néoménie. Si l’agneau pascal a été offert par des gens la plupart impurs, il pourra être consommé, puisque le principe même de cette offre se rapporte à la consommation.
Pnei Moshe non traduit
מתני' חמשה דברים באין בטומאה. בגמרא פריך אטו כל קרבנות הצבור אינן באין בטומאה. ומשני דמשום שאלו לאכילה הן שאין לך קרבן ציבור שנאכל אלא אלו וקמ''ל שאע''פ שהן באין בטומאה אין נאכלין בטומאה. קרבנות הצבור שדוחין את הטומאה ילפינן מפסח כדפרישית בריש פרק דלעיל ומניינא דקאמר למעוטי חגיגת הרגל דדמיא לקרבן צבור דאתי בכנופיא כשמתאספין לעלות לרגל ואפי' כן אין דוחין לא את השבת ולא את הטומאה:
וזבחי שלמי צבור. הן כבשי עצרת ואין שלמים אחרים לצבור:
ושעירי ר''ח. ולא תני שעירי הרגלים דמכיון דתני זבחי שלמי ציבור שהן מיני דמים ואין נאכלין בטומאה ה''ה לכל שאר מיני דמים ושעירי ראשי חדשים דקתני דמהו דתימא דלא לידחו כלל את הטומאה משום דלא כתיב בהו במועדו בתורה קמ''ל דהקרבתן דוחין את הטומאה כשאר קרבנות צבור:
הפסח וכו' שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. שכשנצטוה מצות פסח עיקר המצוה לאכילה נצטווה דכתיב לפי אכלו וכי שרייא רחמנא לאתויי בטומאה מאיש נדחה ואין צבור נדחין כדפרישית שם אדעתא למיכליה שרייה:
משנה: סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים יֹאכֵלוּ. אִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אִם חַי יְדִיחֶנּוּ. וְאִם צָלִי יִקְלוֹף אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָמִים עַל בְּנֵיחֲבוּרָה שֶׁאֵין מוֹכְרִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלֵם׃
Traduction
Si l’on a enduit l’agneau pascal avec de l’huile d’oblation, il pourra être consommé par une association de cohanim. Si la compagnie réunie pour manger cet agneau se compose de simples israélites, au cas où l’animal est encore vivant, il suffit de l’essuyer; s’il est rôti (et a absorbé cette huile), il faut enlever la croûte extérieure. S’il a été enduit avec de l’huile de seconde dîme, il ne sera pas permis de conditionner avec les membres de la réunion qu’ils paient le montant de leur part, car on ne vend plus de seconde dîme une fois qu’elle est à Jérusalem (il faut la consommer sur place).
Pnei Moshe non traduit
מתני' סכו בשמן של תרומה. שמות' לסוכו במי פירות בשעת צלייתו כדתנן לעיל סוף פ''ב:
אם חי הוא. שעדיין לא נצלה ידיחנו וינגב:
ואם צלי הוא. דבלע יקלוף את החיצון:
לא יעשנו דמים עם בני חבורה. שיתנו לו דמים לפי חלקם בשביל המעשר שני שזהו כדרך מכירה:
לפי שאין מוכרין וכו'. ובגמרא קאמר דכן צריך לגרוס שאין פודין מעשר שני בירושלים דלאו דרך מכירה מאי בירושלים דנקיט אפי' בגבולין אין מוכרין כדתנן ריש מעשר שני אלא מפני שזה כדרך פדייה הוא ואילו היה הדבר בגבולין פודין וכאן שהוא בירושלים אין פודין מעשר שני בירושלים. ובנוסחת המשניות כתוב אין פודין:
הלכה: וְכָל קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר אֵינָן בָּאִין בְּטוּמְאָה. לָא אֲתַא אֶלָּא מֵימוּר לָךְ. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בָּאִין בְּטוּמְאָה אֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. הַלֶּחֶם עִיקָּר. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. כְּבָשִׂים עִיקָּר. אַרְבָּעָה אִינּוּן. תַּנָּייָה חָשׁ לוֹן וּתְנַנְתּוֹן חֲמִשָּׁה.
Traduction
Est-ce que pour tous les sacrifices publics le devoir de l’offrande ne l’emporte pas sur l’impureté? -Oui certes; seulement la Mishna dit que, pour les cinq espèces en question, l’offrande l’emporte sur l’impureté, mais l’interdit de consommation subsiste. Soit d’après celui qui déclare (242)B., Menahot 45b. que (lors de la présentation des deux pains et de l’agneau à la fête de Pentecôte) le pain remplit le principal rôle (d’après R. aqiba), soit d’après celui qui attribue le plus d’importance aux agneaux (d’après R. Simon b. Nanas), un seul des deux objets constitue la partie principale; cela fait donc seulement quatre, et pourquoi la Mishna parle-t-elle de cinq?
Pnei Moshe non traduit
גמ' וכל קרבנות אינן באין בטומאה. בתמיה ואמאי תני חמשה דברים. ומשני לא אתא מימר לך אלא שאלו הן לאכילה ואע''פ וכו' כדפרישית במתני':
בין כמאן דאמר הלחם עיקר וכו'. דפליגי במנחות פרק התכלת ר''ע סבר הלחם מעכב את הכבשים והן שני כבשים לשלמים שהוזקקו לתנופה עם שתי הלחם בעצרת והכבשים אין מעכבין את הלחם שאם לא נמצא כבשים מביאין הלחם והן קדושים כאילו הביאום עם הכבשים. ור' שמעון בן ננס אמר התם לא כי אלא הכבשים מעכבים את הלחם והלחם אינו מעכב את הכבשים דלמר הלחם עיקר ולמר הכבשים עיקר ולכ''ע תני הכא במתני' חמשה דברים וקחשיב שתי הלחם לחדא וזבחי שלמי צבור שהן הכבשים הבאין עם הלחם והא ארבעה אינון דהא בין למר ובין למר כשהם נמצאים באין עם הלחם ואם זה בא בטומאה זה ג''כ בטומאה. וא''ת למר כשהלחם אינו מעכב אינו בא גם כן בטומאה ולמר בכבשים כן א''כ פשיטא שאין כאן אלא ארבעה דברים לזה וכן לאידך:
אלא תניה חש להון. התנא דמתני' חש לון להני תנאי דפליגי התם בזה ואפשר כמר ואפשר כמר ותנינתון לתרוייהו והלכך קחשיב חמשה דברים:
הלכה: לֹא אָמַר אֶלָּא סָכוֹ. הָא אִם טִיבְּלוֹ. אָסוּר. חַד בַּר נַשׁ בִּישֵּׁל תַּרְנְגוֹלְתָא בְשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה. אֲתַא שְׁאִיל לְרִבִּי בִּיסְנָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲזַל שׁוֹלְקָהּ.
Traduction
La Mishna parle seulement d’enduit (par l’huile d’oblation);mais si l’agneau a été trempé ainsi, il devient interdit (aux simples israélites). Un homme ayant un jour cuit un coq dans de l’huile destinée à être brûlée (d’oblation impure, interdite à tous), il alla consulter R. Bisna sur ce qu’il y avait à faire en ce cas; et celui-ci ordonna de faire bouillir plusieurs fois (240)Selon le Qorban 'Eda, c'est une cuisson perdue (il faut la rejeter). cette chair (pour en dégorger l’huile).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא אמר אלא סכו. דבהא אם חבורת ישראל בחי ידיחנו ומותר ובצלי בקליפה סגי אבל אם טיבלו בשמן של תרומה אסור משום זרות שאינו מועיל הדחה אלא לסיכה מלמעלה שהוא דבר מועט:
בשמן שריפה. שמן תרומה שנטמא ואסור אף לכהן ולשריפה עומד וזה כהן היה:
ואתא שאיל לר' ביסנא וא''ל אזיל שלקה. הרבה במים עד שיפלטו השמן שריפה ממנה:
כֵּינִי מַתְנִיתָה. אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלֵם׃
Traduction
– Voici comment il faut rectifier la fin de la Mishna: on ne doit pas racheter (au lieu de vendre) la seconde dîme à Jérusalem (241)Maasser Sheni, 1, 1..
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני'. כן צריך לגרוס אין פודין וכו' כדפרישית במתני':
נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁלְתַּנּוּר. פְּסוּל גּוּף [הוּא] וְנִשְׂרַף מִיַּד. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס. פְּסוּל מַכְשִׁיר [הוּא]וְטָעוּן צוּרָה. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת [יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ]. חִייָה בַּר אָדָא בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. 48a הָדָא דְתֵימַר בְּרוֹתַחַת. אֲבָל בְּצוֹנֶנֶת אָסוּר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא אָֽמְרָה הַתּוֹרָה. הוּא לֹא יִצְלֶה אֶת אֲחֵרִים. אֶלָּא הוּא לֹא יִצָּלֶה מַחְמַת אֲחֵרִים.
Traduction
Si la chair a touché aux parois du four, c’est un défaut propre au corps même de la victime, et il faut la brûler aussitôt; si le jus tombé sur le four a rejailli sur la chair, c’est une inaptitude indirecte, et il faut attendre un changement (dans cette partie de la victime) pour la brûler. ''S’il est tombé du jus sur la farine, il faut enlever la partie atteinte''. Hiya b. Aha au nom de R. Simon b. Lakish dit que c’est vrai de la farine brûlante (parce qu’elle a donné sa chaleur au jus), non de la froide; car, dit R. Eléazar, la loi n’a pas interdit que l’agneau pascal chauffe d’autres objets, mais seulement qu’il cuise par le contact d’autres objets que le feu.
Pnei Moshe non traduit
נגע בחרסו של תנור. דתנינן יקלוף את מקומו והאי קליפה פסול גוף הוא וישרף מיד ונטף מרוטבו וכו' אין זה פסול הגוף שהבשר עצמו לא נגע בחרס ואין זה אלא פסול מכשיר וטעון עיבור צורה לאותו נטילת מקומו כדאמרי' לעיל בסוף הפרק:
הדא דתימר ברותחת. דוקא וצריך שיטול את מקומו ולשרוף אבל אם הסולת צוננת אינו אלא משום איסור בעלמא משום דתתאה גבר ומן הדין א''צ לקמוץ אלא משום חומרא בעלמא הוא:
אמר ר''א. דלא היא דאפי' איסור בעלמא אין כאן כשהסולת צוננת שלא אמרה התורה הפסח לא יצלה את אחרים אלא הוא לא יצלה מחמת אחרים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source